אני מציירת עם צבעי פנדה שמן ופשוט מורחת את הצבע על הקרטון מבלי להסתכל, פשוט נותנת לעצמי ללכת לאיבוד בלי שום מטרה, בלי שום כיוון, צבעי הפנדה שמן הם רכים ומתמוססים ולכן אני מרגישה שהם מאפשרים לי להתמסר לתהליך. אני מסיימת את הציור הראשון, ממצה את הרעיון די מהר ומחליטה לקחת דף נוסף ולצייר ציור נוסף, מבלי משים כשאני מניחה אותם האחד ליד השני אני מגלה שהשתמשתי באותם גוונים של צבע. בתרגיל הכתיבה אני כותבת על זיכרונות מהחיים שבהם הלכתי לאיבוד.